השכונה מצויה במורדות שכונת בית וגן והיא מונה כ-150 יחידות דיור. אופייו של המירקם מותאם לאופי ההררי של השכונה שיוצרת מעין קסבה מודרנית ובכך תואם את השאיפה להקנות לשכונה חשיפה מירבית לנוף הירושלמי.

השכונה משתלבת היטב עם מקבצי דיור הסמוכים לה ובכך מתאימה את עצמה להנחיות תוכנית המתאר שהיא  חלק ממנה. היחידות מדורגות, בגדלים שונים הנעים בין 3  ל5 חדרים. לכל דירה מרפסת גדולה שהיא הגג של הדירה שמתחתיה. אל הדירות יורדים מרח' דובדבני בשלושה מהלכי מדרגות נופיים המנגישים  את היורד אל הדירות שבדפנות.  לדירות שאינן סמוכות למהלכי המדרגות קיימים מעברים הצמודים למדרון מאחורי הדירות המנגישים והמביאים את הדייר לכניסה לדירתו, בדרך זאת נוצר מעין חלל המבודֵד את שיפולי ההר מהמבנה.

מָנָח הדירות אינו מקביל לשיפולי ההר אלא בסטייה אלכסונית אליו, כך שרצף הדירות אינו נראה כקיר מתמשך אלא כחזית כפרית, כמעט מקרית, עם צפיה לפינות המבנים ולא לחזיתותיהם. הכניסה לדירות הינה תמיד עם הפנים לנוף.

בהזדמנויות שונות תוכננו דירות המקרות את מהלכי המדרגות, פיתרון אופייני לשכונות העתיקות בירושלים.