באזור המזרחי של העיר מעלה אדומים שממזרח לירושלים, מוקמת שכונה חדשה על סף מדבר יהודה שלא יושָב מעולם. הטופוגרפיה של המקום מאפשרת עיצוב אורבאני משתפל והשכונה את ביטויה בצורה מעוגלת התומכת במורדות הגבעה.

תכנון התנועה מתאים את עצמו לעיצוב האורבאני האמור, כשהמגורים משתפלים מן הדרך כלפי המדרון ומותירים את הרוטונדה המרכזית לשטח ציבורי פתו.

התכנון אינו מסתפק במגורים בלבד אלא גם ביצירת מארג אורבאני שבו השטחים הפרטיים, הציבוריים והחצי-ציבוריים מתחלפים ונשזרים זה בזה.

משום כך הארכיטקטורה של הנפחים הבנויים המיועדים למגורים מתמשכת להתנהלות אורבאנית של המרחב תוך יצירת קירות ניצבים, מילויי עפר, רחבות, כיכרות קטנות, פרגולות, מעברים מקורים, ומהלכי מדרגות.

הטופוגרפיה הטבעית של הקרקע מאפשרת חלוקה מעניינת של השטחים השימושיים, דבר המקבל ביטוי ייחודי בחתך של השטח המראה את האפשרות להגיע ממפלס ביניים אל המפלסים המשתפלים כלפי מטה, וכן אל המפלסים המתנשאים מעל הדרך, כשכל אלה מצוידים בשטחים פתוחים אם כמרפסות ואם כגינות פרטיות, המרחיבים בצורה ניכרת את פוטנציאל המגורים ומשמשים כמסגור לנוף המדברי הנשקף מהם.